עַל שִלֵּשִים / ח"נ ביאליק

 

עַל-יַד סָבוֹ הַנֶכֶד,

הַבֵּן לְיַד אָבִיו -

יַחְדָּו אָרְגוּ מַסֶּכֶת

פְּלָאַיִךְ, תֵּל-אָבִיב.

 

אַךְ יֵדַע סָב וָנֶכֶד

וּלְאָב וּלְבֵן יֻגָד:

לֹא תַמָּה עוֹד הַמְּלֶּאכֶת;

עוֹד לֹא רָפְתָה הַיָד

 

בִּצְעֹק הָעָם לְיֶשַע,

וּבְבֹא הַקּוֹל: "מַלֵּט!"

שִפְלוּת יָדַיִם פֶּשַע

וַעֲצַלְתַּיִם חֵטְא.

 

וְזֹאת לַדּוֹר אַחֲרֵינוּ:

בִּשְקֹד וּבַעֲמֹל

תְּבֹרַךְ אָחֳרָתֵנוּ

פִּי שֶׁבַע מִן הַתְּמוֹל.

 

כִּי בִרְכַּת אֵל יֵש חֵלֶף

עֲמַל בָּנִים וְאָבוֹת

אֶחָד יְהִי לְאֶלֶף

הָאֶלֶף לִרְבָבוֹת.

 

חֲזַק וֶאֱמָץ! קָדִימָה

בְּלִי חַת לִקְרַאת הָאוֹר!

עַד תֵּל אָבִיב נָשִׂימָה

לִמְשׂוֹשׂ כָּל-דּוֹר וָדוֹר.

 

ט"ז אייר תרצ"ד

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה