אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת

 

אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת-הַמַּעְיָן

מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים

בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נָפֶשׁ,

צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת-הַצַּוָּאר

אֶל-כָּל-מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל-כָּל-קַרְדֹּם נָטוּי,

לַעֲלוֹת עַל-הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל-הַמְּדוּרָה,

וּבְ"אֶחָד" לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים –

 

אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת-הַמַּעְיָן

מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמְדֻכָּאִים

בֵּין מְצָרֵי שְׁאוֹל וּמְצוּקוֹת שַׁחַת, בֵּין עַקְרַבִּים –

תַּנְחוּמוֹת אֵל, בִּטָּחוֹן, עָצְמָה, אֹרֶךְ רוּחַ

וְכֹחַ בַּרְזֶל לָשֵׂאת יַד כָּל-עָמָל, שֶׁכֶם

הַנָּטוּי לִסְבֹּל חַיֵּי סְחִי וּמָאֹס, לִסְבֹּל

בְּלִי קֵץ, בְּלִי גְבוּל, בְּלִי אַחֲרִית –

 

אִם-תֹּאבֶה לִרְאוֹת אֶת-הַחֵיק אֵלָיו נִשְׁפָּכוּ

כָּל-דִּמְעוֹת עַמְּךָ, לִבּוֹ, נַפְשׁוֹ וּמְרֵרָתוֹ –

מְקוֹם כַּמַּיִם נִתְּכוּ, פָּרְצוּ שַׁאֲגוֹתָיו,

שְׁאָגוֹת הַמַּרְגִּיזוֹת בֶּטֶן שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת,

אֲנָחוֹת שֶׁמִּפַּחְדָּן סָמַר גַּם-הַשָּׂטָן,

נְהִי מְפוֹצֵץ צוּר, אַךְ לֹא קְשִׁי לֵב הָאוֹיֵב

הָעַז מִצּוּר, הַקָּשֶׁה מִן-הַשָּׂטָן –

 

אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת-הַמָּעֹז

אֶל-רֹאשׁוֹ מִלְּטוּ אֲבוֹתֶיךָ מַשְׂאַת נַפְשָׁם,

תּוֹרָתָם, קָדְשֵׁי קָדְשֵׁיהֶם – וַיַּצִּילוּם;

אִם-תֹּאבֶה דַעַת אֶת-הַמַּחֲבֵא בּוֹ נִשְׁמָרָה –

וּבְעֶצֶם טָהֳרָהּ – רוּחַ עַמְּךָ הַכַּבִּירָה,

שֶׁגַּם בְּשָׂבְעָהּ חַיֵּי חֶרְפָּה, רֹק וּכְלִמָּה

שֵׂיבָתָהּ לֹא-הוֹבִישָׁה חֶמְדַּת נְעוּרֶיהָ –

 

אִם-תֹּאבֶה דַעַת אֶת-הָאֵם הָרַחֲמָנִיָּה,

הָאֵם הַזְּקֵנָה, הָאֹהֶבֶת, הַנֶּאֱמָנָה,

שֶׁבְּרַחֲמִים רַבִּים אָסְפָה דִמְעוֹת בְּנָהּ הָאֹבֵד,

וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה כּוֹנְנָה כָל-אֲשׁוּרָיו,

וּמִדֵּי שׁוּבוֹ נִכְלָם, עָיֵף וְיָגֵעַ

אֶל-תַּחַת צֵל קוֹרָתָהּ תִּמַח אֶת-דִּמְעָתוֹ,

תְּכַסֵּהוּ בְּצֵל כְּנָפֶיהָ, תְּיַשְּׁנֵהוּ עַל-בִּרְכֶּיהָ –

 

הוי, אָח נַעֲנֶה! אִם לֹא-תֵדַע לְךָ כָּל-אֵלֶּה –

אֶל  -  בֵּ י ת   הַ מִּ דְ רָ שׁ  סוּר, הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן,

בְּלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכִּים, הַשּׁוֹמֵמִים,

בְּימֵי הַתַּמּוּז הַבֹּעֲרִים, הַלֹּהֲטִים,

כְּחֹם הַיּוֹם, בַּשַּׁחַר אוֹ בְנֶשֶׁף לָיְלָה,

וְאִם-עוֹד הוֹתִיר אֵל לִפְלֵיטָה שָׂרִיד מִצְעָר –

אָז אוּלַי גַּם-כַּיּוֹם תִּרְאֶינָה בוֹ עֵינֶיךָ

בְּשִׁפְעַת צִלְלֵי קִירוֹתָיו, בָּעֲרָפֶל,

בְּאַחַת זָוִיּוֹתָיו אוֹ עַל-יַד-תַּנּוּרוֹ

שִׁבֳּלִים בּוֹדְדוֹת, כְּצֵל מִמַּה-שֶּׁאָבַד,

יְהוּדִים קֹדְרִים, פָּנִים צֹמְקִים וּמְצֹרָרִים,

יְהוּדִים בְּנֵי הַגָּלוּת, מֹשְׁכֵי כֹּבֶד עֻלָּהּ,

הַמְנַשִּׁים אֶת-עֲמָלָם בְּדַף שֶׁל-גְּמָרָא בָלָה,

מַשְׁכִּיחִים רִישָׁם בְּמִדְרַשׁ שִׂיחוֹת מִנִּי קֶדֶם

וּמְשׂיחִים אֶת-דַּאֲגָתָם בְּמִזְמוֹרֵי תְהִלִּים –

(אֲהָהּ! מַה-נִּקְלָה וַעֲלוּבָה זֹה הַמַּרְאָה

בְּעֵינֵי זָר לֹא-יָבִין!) אָז יַגֵּדְךָ לִבְּךָ,

כִּי רַגְלְךָ עַל-מִפְתַּן בֵּית חַיֵּינוּ תִּדְרֹךְ,

וְעֵינְךָ תִרְאֶה אוֹצַר נִשְׁמָתֵנוּ.

 

וְאִם לֹא-לָקַח אֵל מִמְּךָ כָּל-רוּחַ קָדְשׁוֹ

וַיּוֹתֶר עוֹד מִתַּנְחוּמוֹתָיו בִּלְבָבֶךָ,

וּשְׁבִיב תּוֹחֶלֶת אֱמֶת לְיָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה

יַגִּיהַּ עוֹד לִפְעָמִים מִפְלְשֵׂי מַחֲשַׁכָּיו –

אָז דַּע לְךָ וּשְׁמַע, הָהּ, אָחִי הַנַּעֲנֶה!

כִּי רַק זִיק מֻצָּל הוּא, רַק נִיצוֹץ פְּלֵיטָה קָטָן,

אֲשֶׁר בְּנֵס הִתְמַלֵּט מִן-הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה

הֵאִירוּ אֲבוֹתֶיךָ עַל-מִזְבְּחָם תָּמִיד.

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא-נַחֲלֵי דִמְעוֹתֵיהֶם

הֶעֱבִירוּנוּ וַיְבִיאוּנוּ עַד-הֲלֹם

וּבִתְפִלָּתָם מֵאֵת אֲדֹנָי שְׁאֵלוּנוּ;

וּבְמוֹתָם צִוּוּ לָנוּ אֶת-הַחַיִּים –

הַחַיִּים עַד-הָעוֹלָם!

 

תרנ"ח.