הווה והעתיד של התנועה הקולוניאלית
חיים ארלוזורוב
|
א. מצב הכלכלה העולמית אחר המלחמה מבחינת הבעיה
הקולוניאלית. – האינדוסטריזציה של
המושבות. – התעשיה בהודו, אוסראליה, ניו-זילאנד, דרום-אפריקה, קאנאדה. – אינדוסטריזציה גמורה של ארצות-הברית. –
שנוי הדמות של רוסיה על ידי יצירת התעשיה. – החמרה כלכלית של בעית החמרים
הגלמיים. – המלחמה בגלל הנפט, הגלם הטכסטילי והקאוטשוק. – ארצות-הברית נהפכו
מלוה למלוה. – הצטברות ההון בארצות-הברית. – הצטמצמות שדות ההשקעה. – התרחבות
זמנית של ההשקעות עם הקמת ההריסות באירופה. – גורמים אוביקטיביים להגירה המונית.
– חוסר העבודה באירופה. מספרים על ההגירה. ב. כתוצאה מזה נעילה השערים של ארצות ההתישבות. –
הגבלות הגירה באמריקה ובאוסטראליה. – התישבות חיילים מצומצמת בקאנאדה
ובאוסטראליה. – משיכת "הקרקעות האחרונים" לתנועת ההתישבות. – ההתפתחות
בסיביריה. – ההתפתחות והסכויים להתפתחות באמריקה התיכונית והדרומית. ג. מסבה זו הצטמצמות השוקים הקולוניאליים לממכר
תוצרת-חרושת מוגמרת. – החמרת ההתחרות המסחרית. – האימפריאליזם של ארצות-הברית
בצורת "פאנאמריקניות". – בעית סין. ד. תנועת העצמאות בדומיניונים הבריטיים המתפתחים.
– הועידות האימפריאליות הבריטיות אחר המלחמה. – התפתחות קשרי המסחר בין המטרופולין
והדומיניונים. ה. תנועת הילידים באסיה ובאפריקה. – השפעות
פוליטיות על תנועת הילידים (בראש וראשונה – התעמולה הקומוניסטית). – נסיגת
הפוליטיקה הקולוניאלית הבריטית מפני תנועת העצמאות של הילידים באפריקה ובארצות
של דוברי-ערבית. – יד חזקה של הצרפתים וההולנדים. – בעית הילידים בדרום אפריקה. |