ההתישבות בתקופת הרכושנות הממונית
חיים ארלוזורוב
|
א. הרקע הכללי
של התקופה: המשכת הפתוח של החרושת הגדולה וקביעת מכסי-מגן גבוהים בארצות התעשיה.
– רבוי ההון המצטבר מסבת גלוי מכרות-זהב חדשים. – פתיחת לחץ-ההגירה הישר בארצות
התעשיה. לעומת זאת: תנועת הגירה עצומה מהארצות הנחשלות באירופה המזרחית
והדרומית. – ראשית הבולמוס הקולוניאלי בש' 1880. – סמניו הראשונים: כבוש
באזוטולנד (בדרום אפריקה) בש' 1868. ב. האידיאולוגיה
של התקופה: אימפריאליזם. ג. לפיכך
מטרות התנועה הקולוניאלית: קודם כל – מלחמה על תחומי השקעה להון המצטבר. – גדולה
והולכת חשיבותה של בעית הגלם, וביחוד – הגלם הקולוניאלי (קאוטשוק, שמני צמחים). –
יחד עם זה: החמרת הבעיה של ממכר התוצרת, – צרפת דוחה את כבוש טונקין מש' 1862
ל-1885. ד. צורות
ההתפשטות הקולוניאלית בתקופה זו: התחדשות מופלאה של שיטת הטשרטרים בשנוי צורה. –
חברת בריטניה לדרום אפריקה, חברת בורניאו הצפונית, החברה הממלכתית לנפת הניגר,
חברת קונגו, החברות הגרמניות להתישבות. – היזמה הפרטית אין בכוחה למלא את התפקידים
הקולוניאליים בתקופה זו. – רבוי הסתירות בין היזמה הפרטית ובין תפקידי ההתישבות.
– כשלון הפוליטיקה הקולוניאלית של ביסמארק. – הגדלת השתתפות הממלכה בהנהלת עניני
ההתישבות. – הממלכה המודנית בתורת מיישב ומדריך את ההתישבות. – שער הרבית כאמצעי
טפוסי של ריגולאציה. ה. לפי זה סוג
הפעולה הקולוניאלית של התקופה: פתוח תכניתי ע"י השקעת הון תכניתית. – דוגמת
ליברפול משנ' 1890. – ההשקעות הבריטיות בחו"ל מש' 1880 עד 1900. – השקעות
צרפת. – המעבר של הפוליטיקה הקולוניאלית הבריטית בהודו לשיטת פעולה רכושנית-כספית.
– השקעות אנגליה בנירי-ערך ממלכתיים של אוסטרליה, קאנאדה ודרום אמריקה. – משא ומתן בנירות-ערך זרים בבורסות
גרמניה. – ההשקעות בהודו ההולנדית. – בנין מסלות-ברזל. – ההתישבות התכניתית של
זילאנד החדשה ע"י סיר יליוס פוגל. – מסלות-הברזל הקאנאדית לאוקינוס השקט. –
בנין נמלים. – מפעלי השקייה. – השקעות במכרות זהב, ובמטעי קאוטשוק. ו. הולכת
וגדולה ההתפשטות הקולוניאלית. – לוח-השואה של הכבושים הקולוניאליים בש' 1877
ובש' 1915. – ההתפשטות הבריטית באפריקה. – מצרים. – הבעיה של תעלת סואץ. – שנוי
הספקנות השוררת בצרפת לגבי ההתישבות. – מיניסטריון פרי. – טוניס, אפריקה הצרפתית
שעל קו-המשוה, מאדאגאסקאר. – כניסת גרמניה לחוג המעצמות הקולוניאליות. – משיכת
ארגנטינה ושאר ארצות, שמעבר להרי האנדים, לתוך ההתפתחות הרכושנית של אזורי
ההתישבות. – ההתבגרות המהירה של
ארצות-ההתישבות הישנות. – הופעת סין, בתורת שדה השקעות ושוק ממכר, באופק
הפוליטיקה העולמית. ז. הבלבול הגדול:
מלחמת העולם. |